החרב (כא, יג־כב)

יג ויהי ךבר יהוה אלי לא מר : יי בךאדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מתטה : טו למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה א ? & 3 יס סבט בני מאסת כל עץ : טז ריתז אתה למרטה לתפ & בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג : יז זעק והילל" בן אדם כי הי א היתה בעמי היא בכל נע & יאי י ^ ראל מגורי אל חךב היו את עמי לכן ספק אל יךך : ד כי בחן ומה אם גם ^ בט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה : > ט ואתה בן אדם הנבא והד כף אל כף ותכפל חרב שלידתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול  To the book