ירושלים הזונה (פרק טז)

טז א ויהי ךבר יהוה אלי לאמר י : ב בךאדם הודע את ית ^ לם את תועבתיה : ג ואמרת כה אמר אדני י הו ה ליתשלם מכרתיך ומידתיך מארץ הכנע ני אביך האמרי ואמך חתית : ד ומולדותיך ביום הולדת אותך לא כרת שרך יבמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת : ה לא חסה עליך עין לע ^ ות לך אחת מאלה לחמלה עליך & ת ? לכ > אל פני ה ^ דה ב געל נפ ^ ך בי 1 ם הלדת אתך : ו ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי : ז רבבה כצמח השדה נתתיך 1 ותךבי ותגדל * ותב י אי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמד !  To the book