משל הגפן (פרק טו)

טו א ויהי ךבר יהוה אלי לא מר : ב בן אדם מה יהיה ע ץ הגפן מכל עץ הז-מוךה אשר היה בעצי היער : ג היקר ! ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי : י הנה לאש נתז לאכלה א ת שני קצותיו אכלה האש ' ותוכו נחר היצלח למלאכה : ה הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו וי-חר v & vy \ עוד למלאכה : לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפ ן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי יתשלם : f ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פ ני בהם : ח ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה : הנבואה שלפנינו היא יחידה אחת , הפותחת בנוסחת ההתגלות "ויהי דבר ה ' אלי לאמו " ( פס ' א ) וחותמת בנוסחת השליח "נאם אדני ה '" ( פס ' ח . ( כאן מופנה דבר ה' לנביא עצמו , והוא אינו נדרש למסור את הדברים לקהלו ( השווה להלן פרק כג . ( הנבואה היא משל על גורלם של תושבי ירושלים . במשל ( פס ' ב ה ) מתאר יחזקאל את גורלו של ענף גפן : אין הוא ראוי  To the book