מעשה סמלי חמישי: שריפת השיער (ה, א־ד)

ה א ואתה בן אדם קח לך ו חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעבךת על ךאשןל ועל זלןנך ולקחת לד מאזני משקל וחלקתם : כ של ^ ית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחר ב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם : ג ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך : י ומהם $ > וד תלןח והולכת א 1 תם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל : [ א ] חרב חדה - לרוב כלי נשק . אך גם במשמע סכין חדה ( השווה יהו ' ה , ב . ( הנביא נקט כאן בלשון 'חרב' מפני ששתי המשמעויות תשמשנה אותו בהמשך . תער הגלבים תקחנה לך " ה - חרב" מתפרשת כאן כ " תער , " היינו : סכין חדה , המשמשת את הספר . השווה יש' ז , כ : "ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה ... את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה . " המלה 'גלב ' שאולה כנראה מן האכדית , . 130 = gnilabu הפועל "תקחנה " חוזר כאן לא ל"חרב " אלא ל"תער . " בכך מתקבל לפנינו משפט ייחוד . השווה למשל תה ' פא , ו : "עדות ביהוסף שמו . " והעברת - וגלחת . השווה במ ' ח , ז : "והעבירו תער על כל בשרם . " מאזני משקל - צירוף יחידאי . לפי הפסוק הבא על הנביא לחלק את שער ראשו וזקנו לש...  To the book