מעשה סמלי רביעי: אכילת מאפה מגואל (ד, יב־יז)

> ב ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם : ע ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגרים אשר אדיחם שם : יי יאמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול : טו ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר צפיעי תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם : טז ויאמר אלי בך אד ם הנני שבר מטה לח ם בירושלם ואכלו לחם במשלןל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו : למע ? יחסרו לחם ומים ונגזמו איש ואחיו ונמקו בעונם : פס ' יב טו מהווים מסורת מקבילה - משנית - לזו שבפס ' ט יא . כנגד תערובת הצמחים הנזכרת בפס' ט , כאן המאפה עשוי משעורים בלבד . וכנגד האיכות הירודה של התערובת , כאן מתבטאת האיכות הירודה הן בעצם השימוש בשעורים דווקא , הנחשבות לפחותות מן החיטים ( השווה מל"ב ז , א , טז , יח , ( הן בדרך אפייתה . [ ינ ] ועגת שערים ת י אכלנה - המלה 'עוגה' מכוונת למין מאפה . השווה בר ' יח , ו : "שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות " ( וראה גם במ ' יא , ח ; מל"א יז , יגן . גזרון המלה משורש עו"ג והיא מציינת מאפה עגול . והיא בגללי צאת האדם תעגנה - סמל למאכל טמא , כעולה מן הפ...  To the book