נקמה וחסד (כא, א־יד)

ויהי רע כבימי דוד שלש שנים שנ ה אחרי שנה ויבקש דוד את י פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הג ; 1 ענים : ויקרא המלך לגבנענים וי י אמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ץ י ישךאל נ ^ ו ^ ו להם וןבלןש שאול להכתם לקנאתו לבנני ישראל ויהודה : וי י אמר דוד אל הגבענ ים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה : ויאמרו לו הגבענים איךלי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואיךלנו איש להמית בישראל וי י אמר מה אתם אמרים אעשה לכם : וי אמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיעב בכל גבל ישראל : ינתן לנו ש ^ ה אנשים מבניו והולןענום ליהוה ? גב : עת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן : ויחמל המלך על מפיבשת בךיהונתן בן שאול על שב ^ ת יהוה אשך בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול : ויקח המלך את " שני בני רצפה בת אי ה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בנ י מיכל בת שאול אשר ילדה לעךריאל בן בךזלי המחלתי : וי ^ נם ? יך הגבענ ים ויקיעם בהר לפני יהוה וי ? לו שבעתים ; חד והם הכ ^ תו בימי קציר בךאש י נים תחלת ק ציר שעלים : ותלןח רץ 5 ה בת א ^ ה את ה ^ ק ותטה...  To the book