בריחה (טו, יג-טז, יד)

ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום : ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושל י ם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלם מהרו ללכת 1 rra > ? D והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב : ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיף : וי-צא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית : וי-צא המל ך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק : וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך : ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך : ר ; מול ו בואך ןהיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת : ויעז אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כ י אם במקום אשר יהיה שם ו אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך : ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו : וכל הארץ ב 1 כים קול גדו ל וכל העם ^ בנרים והמלך עבר ןנחל קךרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר : והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארו...  To the book