קינה (א, יז־כז)

ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו : ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר : הצבי ישראל על במ 1 תיך חלל איך נפלו גבורים : אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פךת ^ מחנה בנות פלשתים פךתעלזנה בנות הערלים : הר > בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ו ^ די תרומת כי שם נגעל' מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן : מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אח 1 ר וחרב שאול לא תשוב ריקם : שאול ויהונתן הנאהבים ןה ? עימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו : בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן : איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיף חלל : צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים : איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה : קינת דויד על שאול ויהונתן מופרדת , על ידי פס' יג טז , מתיאור האבל בפס ' יא יב . היא לא היתה חלק מאותם טקסי אבל , מאחר שבוודאי לא חוברה מיד עם קבלת הידיעה על מות שאול . כמו הסיפור בחלק הראשון של הפרק , כך גם הקינה בחלק השני נועדה להראות , שדויד לא שמח על מות שאול ויהונתן , אלא להיפך , היה בלבו צער כן ועמוק על הר...  To the book