ייצוג משולב – קולנועי ותאטרלי

לפני שאתייחס לשאלה מה מייצגים אם בכלל , שני הסרטים , אנסה לתאר ולנתח את אופני הייצוג הייחודיים שלהם . סרטים אלה אינם ניסיון ראשון של אלן רנה 20 ביצירת קולנוע המצולם כאילו או ממש בתאטרון . הסרט מלו העביר אל בד הקולנוע מלודרמה תאטרונית של המחזאי הצרפתי אנרי ברסטין , ויצר לשם כך שפה קולנועית ייחודית , המשלבת את הגמישות הקולנועית שבתנועות המצלמה ובעריכה עם הדחיסות המתחייבת מן המגבלות ששם השטח הבימתי המצומצם הן על תנועות השחקנים והן על תנועות המצלמה . גם בתפאורה התאטרלית ובתאורת הבימה כבסיס המיזנסצני היחיד השתמש רנה כבר בסרט ההוא . שני הסרטים יוצרים אפוא 21 שעטנז מקורי המעניק להם את ייחודם . 20 ראה : רנה , , 1986 ברשימה הפילמוגרפית . 21 סרטו של רנה הוא עיבוד רביעי של מחזהו של ברסטין לקולנוע , ונחשב לנאמן ביותר ולטוב שבהם . על הסרט ועל הישגו הקולנועי הייחודי של רנה ראה למשל : ג'ונסון , . 1988 רנה יוצר בשני הסרטים הנדונים כאן פתרונות ייחודיים לשילוב בין התאטרון לקולנוע , ולמעשה גם בין הציור והגרפיקה ובין הקולנוע – ייחודיים אפילו לעומת 22 הסרטים האחרים שלו עצמו . אתרי ההתרחשות , אתרי הצילום , ...  To the book