תיאור מבני־סגנוני של צמד הסרטים

הסרטים מעשנת / לא מעשנת , שנוצרו 34 שנים אחרי הירושימה אהובתי , ממשיכים לבחון , גם אם באופן שונה לחלוטין , את עניין הנוסחים , ובהקשר של ספר זה – את הנוסחים כאופציות . אם בהירושימה אהובתי מפגיש רנה את הצרפתיות שלו עם היפניות כשני צדי מתרס – או , תלוי לאיזה נוסח אנו בוחרים להתייחס : כשני צדי האוקיינוס , כשני צדי הגלובוס או כשני קטבים תרבותיים – הרי שבמעשנת / לא מעשנת הוא מפגיש את הצרפתיות שלו עם האנגליות , שגם היא קוטב תרבותי , לשוני , היסטורי וגאוגרפי שונה ביותר , למרות ואולי דווקא בגלל הקרבה הפיזית הגדולה . ביקורות שונות על הסרטים העלו על נס את ההצלחה של רנה לשלב את האנגליות המובהקת כל כך שבמחזה עם הצרפתיות שלו ושל שחקניו , הדוברים בסרט צרפתית . הסרטים מעשנת / לא מעשנת מציעים שתי אופציות חלופיות זו לזו . בתחילת מעשנת מרימה סיליה טיזדייל קופסת סיגריות מרצפת הרחבה שבפתח ביתה ומניחה אותה על שולחן הגן . מיד לאחר מכן , ולאחר התלבטות , היא נוטלת סיגריה , מדליקה אותה ומתחילה לעשן . בסרט לא מעשנת , אחרי אותן כותרות ובעקבות אותה פתיחה ממש , מחליטה גברת טיזדייל שלא לעשן . שני הסרטים נוהגים אפוא ...  To the book