על טבעה ומעמדה של המציאות

והנה הגענו שוב לעניין המציאות . איזו מציאות ? מה היא מציאות ? באיזה מובן המציאות קיימת ? האם קיומה של המציאות הוא קיום כשלעצמו , או שהוא מותנה בהכרתנו ? שאלות פילוסופיות כאלה עולות כאילו מאליהן בתהליך המתמשך של זיהוי התופעות במהלך הצפייה בסרט , ובהתגלותן הן מצפות לתשובות כדי לאפשר לנו הצופים לצאת מן הסרט בהרגשה של סיפוק , של עונג , של גילוי וכל כיוצא באלה . שאלת הקיום העצמי של המציאות בכלל ושל האדם בפרט עולה ממילא מן המבנה האופציונלי במהותו . כל אופציה מציעה או מציגה אפשרות אחרת , וממילא עולה 43 השאלה : האם אחת מהן אמתית יותר מן האחרות ? ברם , כאן אני מבקש להפנות תשומת לב לכך שגם במהלך כל אחת מן האפיזודות האופציונליות מוטל ספק לגבי עצמיותם של אובייקטים , ובהתאם לכך – של אירועים . השאלה היא : האם הופעתם של אנשים ואובייקטים בדרכה של לולה היא תוצר של מפגשה אתם , או , לחלופין , זהו מפגש של שתי ישויות בעלות עצמיות בלתי תלויה ואולי אובייקטיבית ? וכך גם לגבי הקבצן , שלקח או לא לקח את שקית הכסף אשר מאני השאיר , לדבריו , בקרון הרכבת . אנו נקראים להרהר במעמדו האונטולוגי , או המותנה בתודעתו של מא...  To the book