|
|
סרטו של פיטר יואיט הוא , מן הסתם , הסרט שחשף את המבנה האופציונלי בפני הקהל הרחב . לא רבים זכו לראות את כוחו של מקרה , שיצא למסכים ב , 1987 כשש שנים לאחר שנסתיימה הפקתו . מחוץ לגבולות פולין , קישלובסקי היה מוכר בשנות השבעים והשמונים בעיקר לחובבי קולנוע ; הקהל הרחב בארץ , והוא הדין באנגליה , בארצות הברית ובשאר העולם המערבי , לא הכיר את יצירותיו , ובהן את כוחו של מקרה . פיטר יואיט הבריטי צפה בכל זאת בסרטו זה של קישלובסקי , מצא בו עניין ואולי אף יותר מכך – זיהה בייחודו של המבנה האופציונלי פוטנציאל מקורי , שכדאי וראוי לפתחו ולהביאו בפני הקהל הצמא לחידושים . זיקתו הישירה והמובהקת של דלתות מסתובבות לכוחו של מקרה ראויה לבחינה , הן משום שהיא חושפת ומדגישה את ייחודו של הסרט המקורי והן משום שמספר הבדלים בולטים בין שני הסרטים , יש בהם כדי להאיר זוויות חדשות של המבנה האופציונלי . משום כך אתחיל בניתוח השוואתי בין דלתות מסתובבות לבין כוחו של 1 מקרה ואשוב להשוות ביניהם גם בהמשך . אתחיל בהצגת המשותף לשני הסרטים . ראשית , וזה העיקר , שני הסרטים נתפסים כאופציונליים ; באחד יש שלוש אפיזודות ובשני שתיים , ...
To the book |
|
|