|
|
רעיון זה מחזיר אותי לעניין הזעקה הפותחת את הסרט כוחו של מקרה ומהדהדת בו עד תומו . האופציונליות – או ליתר דיוק , המבנה האופציונלי – מאפשר , גם אם אינו מחייב , את הדגשת הפן הגורלי הפטליסטי של הסרט . דגש זה מובן אם אנחנו מזהים את המשותף בשלוש האופציות , קרי : את העובדה שבשלושתן ויטק איננו מצליח לממש את היציאה לפריז . אם אנחנו מתייחסים להיבט משותף זה , ניתן כאמור לראות בכל אופציה ניסיון כושל נוסף של ויטק לצאת מגבולות ארצו . הבנה כזאת של הסרט מבוססת , מן הסתם , על תחושה של מחנק הנגרמת לצופה , העוקב באמפתיה מצטברת מאפיזודה לאפיזודה אחרי ניסיונותיו החוזרים ונשנים של ויטק להשתחרר , ולו לזמן מה , מסיר הלחץ של המדינה הקומוניסטית – ניסיונות הנכשלים כאמור בכל אחת משלוש האופציות . מאידך גיסא , יש אפשרות להתייחס דווקא אל השוני בין סיומי האפיזודות האופציונליות , כלומר אל העובדה שבכל אחד מהם הכישלון מתרחש באופן שונה . רק האופציה האחרונה מסתיימת במוות , וזעקתו של ויטק המופיעה בה – המקדימה את הצילום המלא של פניו – פותחת את הסרט כולו ומעניקה לו את המבנה הפטליסטי . לפיכך הפרשנות הפטליסטית אינה מתחייבת מכל...
To the book |
|
|