אפילוג

לסיום , הייתי רוצה להציע ולו באופן מרומז כיצד מסקנות מחקר אלו יכולות לדעתי לפתוח פתח לחילוץ התאוריה הפסיכואנליטית מפרשת הדרכים שהיא נקלעת אליה כאשר היא נסמכת על יסודות המחשבה הפוסט מודרנית . בפרט ארצה להראות כיצד אפשר להבין מחדש , לאור הזמניות , באמצעות מסקנות מחקר זה , מוטיבים מרכזיים בהגותם של מלני קליין , ויניקוט וקוהוט . א . מלני קליין מייצגת גישה טיפולית שבמרכזה עומדים " יחסי האובייקט . " עבודתה עסקה בעיקר בטיפול בילדים , והבעיה שעמדה בפניה בראשית דרכה הייתה שהאסוציאציות החופשיות לא היו כלי אנליטי הולם לגילוי עולמם הרגשי של ילדים כי הארגון הנפשי שלהם עדיין אינו מפותח דיו . כדי להתגבר על מכשול זה פיתחה קליין שיטת טיפול שהתמקדה במשחק כמקום שמאפשר לילד לבטא את רגשותיו . במרכז עולם המושגים שיצרה קליין נמצאות שתי עמדות המתארות את המבנה הנפשי של הילד בשנותיו הראשונות : העמדה הסכיזו פרנואידית והעמדה הדפרסיבית . על פי העמדה הסכיזו פרנואידית בראשית חייו התינוק אינו יכול לתפוס את האם כדמות שלמה , אלא רק חלקים ממנה , והכוונה היא לשד . כל עוד השד מספק חלב , חום ורגיעה הוא נחשב לטוב . כאשר הוא...  To the book