|
|
באחרית הדבר , בסעיף האחרון בחיבור העוסק במקרה של אידה , פונה פרויד להסביר לקורא מדוע הופסק הטיפול בטרם עת , ועיקר המאמץ ההסברתי מופנה כלפי תופעת ההעברה : כאן , אני חייב להרחיב במקצת את הדיבור על מנת להבהיר את העניין . ניתן לומר , כי תוך כדי הטיפול הפסיכואנליטי נבלמת היווצרותם של סימפטומים חדשים . אבל פעלתנותה של הנוירוזה אינה דועכת כלל , אלא שעכשיו היא מגשימה את עצמה ביצירת סוג מיוחד של הלכי מחשבה , לרוב בלתי 13 מודעים , שאפשר לכנותם בשם "העברות . " החיבור שיוצר פרויד בין תופעת ההעברה והלא מודע עושה את המפגש הקליני Laplanche & Pontalis 1973 , p . 114 12 13 פרויד בתוך ברמן , 1994 עמ' . 97 לזירה שבה המטופל משליך את עברו על ההווה והופך את האירוע הקליני למקום שבו המרחב הזמני משחק תפקיד מכריע . כמו שתיארתי בפרק השישי בסעיף 3 את הפרובלמטיקה הנעוצה באופן שבו קושר פרויד בין ההעברה והלא מודע במאמרו מ 1912 " על הדינמיקה של ההעברה" ובחיבורו מ 1920 " מעבר לעקרון העונג , " הקשר בין ההווה והעבר מתאפשר היות שהעבר מאוחסן בלא מודע , שכאמור ממוקם באופן עקרוני מחוץ לזמן . כאשר פרויד מסביר מדוע נכשל הטי...
To the book |
|
|