ה. סופר־אגו וזמן

כאשר הסופר אגו מופיע בסופו של תהליך רצוף בהזדהויות ובהפנמות השייכות לשלב הפרה אובייקטיבי ומשלים את מודל התודעה הסטרוקטורלי , מושלמת בנייתו של העולם הפנימי . במילים אחרות , מושלמת ההבחנה או היכולת הפוטנציאלית של הפרט לחיות בעולם שיש בו פנים וחוץ . במאמרו “ Superego and Time " ( 1962 ) פונה לוולד לבדוק את היחס בין הזמן והתודעה הסטרוקטורלית . הוא נדרש לאופן שבו פרויד מתאר את ההתרחשות הנפשית כהתרחשות השייכת להווה ב . Interpretation of Dreams ( 1900-1 ) וכך כותב לוולד : כדרך אגב , כדאי לציין שפרויד חשב שלא היה צורך להניח סידור מרחבי של מערכות נפשיות , אף שהוא מדבר , באנלוגיה , על הרעיון של לוקליות נפשית , אלא שאפשר להניח שהכוונה בזה , כמו שהוא מציג זאת , " שבתהליך 26 שם . 27 שם , עמ' . 82 נפשי נתון , ההתרגשות עוברת דרך המערכות ברצף טמפורלי פרטיקולרי" . ( S . E . 5 : 537 ) מושג הזמן המעורב כאן הוא של זמן אובייקטיבי , לא של זמן 28 נפשי אקטיבי . לוולד מבחין בין מה שהוא מכנה זמן נפשי ובין הזמן האובייקטיבי ( זה המתקיים בתודעה כמו שפרויד מתארה . ( הזמן שמעניין את לוולד והוא דן בו במסגרת התודעה ה...  To the book