א. איד, אגו וסופר־אגו

במסגרת התודעה הסטרוקטורלית האיד מייצג את החייתי או את זה שלעולם אינו מציית לחוקים . מבחינה פילוגנטית האיד הוא אותו חלק במערכת התודעה שמשמר את הקשר למקור הפרימיטיבי של נפש האדם . מבחינה משקית האיד ממונה על התפרקות והוצאה של אנרגיה הקשורה לדחפים החייתיים , ואם לא מתאפשר פורקן לאיד נוצר מתח במערכת והסימפטומים מופיעים . ההיענות לפורקן מצדו של האיד היא היענות ל"עקרון העונג "ב . " הרצאות המבוא החדשות על הפסיכואנליזה" ( 1932 ) מתאר פרויד את האיד כמקום חשוך שבו לא פועלים חוקי ההיגיון , אלא הדחפים וביטוים הנפשי : זהו החלק האפל והבלתי נגיש באישיות שלנו [ ... ] אנו מכנים אותו כאוס , קדרה שופעת התרגשויות סוערות . אנו מדמיינים אותו כפתוח בסופו להשפעות סומטיות ( גופניות , ( כאשר הן לוקחות לתוכו צרכים אינסטינקטואליים שמוצאים את הביטוי הפיזי שלהם בתוכו , אך לא נוכל לומר באיזו תת שכבה . הוא מלא באנרגיה שמגיעה אליו מהאינסטינקטים , אך אין בו ארגון , הוא לא מייצר שום רצון קולקטיבי , אלא רק שואף להביא למילוי הצרכים האינסטינקטואליים הכפופים לשמירה על עקרון ההנאה . החוקים הלוגיים של מחשבה אינם מיושמים באיד ,...  To the book