|
|
ביקורתו של אריקסון על תיאור המקרה מתרכזת בקביעה שבטיפול פסיכולוגי מן הראוי לאפשר דיאלוג בין סוגים שונים של אמיתות . בדוגמה שלפנינו האמת שעומדת לנגד עיניו של פרויד היא האמת המדעית מחקרית . מן התיאור של פרויד עולה ברור שדרכו הייחודית בעבודה ובדיווח נקבעה בידי זהותו הראשונה כחוקר בתחום הפיסיולוגיה : המתודה הקלינית שלו 3 עוצבה כמתודה אנלוגית לעבודת מעבדה נקייה ומדויקת . אידה לעומתו הייתה מעוניינת באישושה של אמת היסטורית , שהאנשים הסובבים אותה יכירו באמיתותם של האירועים שדיווחה עליהם . מהדו"ח של פרויד אנו למדים שדורה היתה מעוניינת באמת ההיסטורית כפי שזו ידועה לאחרים , ואילו הרופא שלה התעקש על האמת הגנטית המסתתרת מאחורי הסימפטומים שלה עצמה . בה בעת רצתה דורה שרופאה יהיה " כן" ביחסים התרפויטיים , כלומר , שישמור לה אמונים על פי התנאים 4 שלה ולא על פי התנאים של אביה או של הגבר שפיתה אותה . אריקסון , נציגה של הפסיכולוגיה ההתפתחותית , טוען שפרויד לא הבין כי דרישתה 3 אריקסון בתוך ברמן , 1994 עמ' . 112–102 ציטוט זה לקוח מעמ' . 105 4 שם , עמ' . 106
To the book |
|
|