|
|
באופן כללי אפשר לומר כי השינוי שהמנגנון הנפשי חייב להסתגל אליו הוא המעבר מתפקוד ראשוני לתפקוד שניוני . אם המעבר מסתיים בהצלחה , האגו מקבל מעמד של גורם מכונן במערכת הנפשית , ובלעדיו , או לחלופין בזמן תפקוד לקוי שלו , ההבדל בין מציאות ואשליה מיטשטש או אף נעלם . באופן כללי , התנאי שהאגו יתפקד טוב הוא שהוא יהיה טעון אנרגטית . כלומר כדי שהאגו ישמש בורר בין מציאות לאשליה , עליו לעבור תהליך התפתחות בריא שבמרכזו עומדים , כמו 19 שראינו , המושגים עונג ואי עונג . 18 שם , עמ' . 326 19 תיאור האגו כרשות מכוננת פעולות וכמאפשרת להבחין בין מציאות ואשליה מוצא ביטוי נרחב יותר במחשבתו של פרויד , כאשר תצורת האגו נעשית מרכזית בשיטתו וכאשר המודל הסטרוקטורלי עולה לקדמת הבמה הפסיכואנליטית . ( 1923 ) לכאורה נדמה כי ראוי להבין את " הפרויקט" כתיאור נוירולוגי גרידא של המוח ומערכת העצבים על היבטיהם התפקודיים , אך " הפרויקט" חורג מהגדרה כזו היות שהוא מכיל בקרבו דגם תאורטי של התהליכים הנפשיים . הפן הפיזיו נוירולוגי אמנם משמש מצע להסבר של התהליכים הנפשיים , אך מעצם תיאור התודעה כבעלת יכולת הבחנה בין מציאות ואשליה ובין...
To the book |
|
|