|
|
תופעת העולם היא נגזרת של תופעת הזמניות שבתוכה מושלכים הישים על אופק הזמן – על אופק האפשרויות שלהם להיות בכלל . בפרק האחרון של " בעיות יסוד של הפנומנולוגיה" בסעיף , 21 היידגר מפרט כיצד הישים שמובנים לאור מרחב הנגישות של היות שם כישים שבהישג יד ( Vorhanden ) נחשפים בעולם מתוך האופק הזמני . 18 שם , עמ' . 272–271 כמו כן , ראה : . Heidegger 1996 , pp . 126-130 Heidegger 1982 , p . 272 19 המפגש של ההיות שם עם עולם הישים הוא כאמור מפגש המתרחש כציפייה , שמירה והנכחה – הישים מונכחים אל תוך ההווה ובהווה . הליך זה מתרחש כמובן לאור האגד של שלוש צורות הזמן , אגד המתפקד ביחס לישים כאופק התוחם ומאפשר את מרחב הופעתם . עתה , מכיוון שמדובר בישים נמצאים , עלינו להבין באיזה אופן ספציפי הזמניות מאפשרת את מרחב ההופעה שבתוכו הישים מקבלים את אפשרות היותם נוכחים בעולם . לדעת היידגר תופעת הזמניות מקפלת בתוך עצמה את האפשרות לפתוח אופק זמני ייחודי שדרכו מגיחים הישים כמונכחים . הזמניות מתזמנת את מרחב ההופעה של הישים דרך אופק זמני הקשור במיוחד לאקסטזת ההווה . את אופק הזמן שממנו נחשפות אפשרויות ההווה מכנה היידגר . P...
To the book |
|
|