הופעת העולם שאנו חיים בו אינה זקוקה לתיווך של מערך ייצוגים ושיפוטים תוך תודעתיים כדי שנוכל לחיות בו . הסביבה שאנו חיים בה , הפרטים שאנו פוגשים ואתם אנו מתעסקים אינם חומר גולמי שעליו מופעלת מערכת קטגוריות טרנסצנדנטליות . העולם אינו אמור לעבור המשגה כדי שהוא יופיע כעולם מוכר שבו אנו יכולים לשכון . בתוך אופני ההתנהלות עם הישים , כגון קוגניציה , תשוקה ופעולה , המובנים במדע , בפסיכולוגיה ובתפיסות מוסריות כמושגים מכוננים , כבר נמצאת ההבנה של מה פירוש 15 להיות . ידיעה זו היא המאפשרת להיות שם להתנהל עם הישים . הטענה שההיות שם הוא ישות זמנית מקפלת בתוכה יותר מן ההבנה שההיות שם חי בזמן . הזמניות היא המבנה של ההיות שם כי הוא עצמו מתקיים באופן אקסטטי . 14 יש לציין שלהבדיל מ"בעיות יסוד של הפנומנולוגיה "ב , " הוויה וזמן" משתמש היידגר במילה Zeitlichkeit כדי לציין את הזמן הראשוני , קרי הזמניות . 15 בדיוק כמו שטען היידגר בפתח " הוויה וזמן , " ההיות שם כבר נושא הבנה פרה תמטית של ההוויה . אם זמן מקורי כזמניות מאפשר את הכינון האונטולוגי של ההיות שם , וההוויה הזו , ההיות שם , היא כזו המתזמנת את עצמה , אז...
To the book