|
|
הזמניות אינה מסגרת משמעות או מדיום שבאמצעותו ההיות שם פוגש את העולם . הזמניות גם אינה תכונה או קטגוריה המצטרפת להיות שם ומאפשרת לו צורת הסתכלות על העולם , אלא היא משהו שבאופן מהותי אינו שונה מההיות שם עצמו . הרעיון ההיידגריאני אינו יכול להסתכם בכך שנבין את ההיות שם כמי שחי בזמן , אלא עלינו לראותו כמי שעצם קיומו הוא כבר צורה של זמניות . הקיום האנושי הוא באופן מהותי אירוע זמני . כמו כן , כאשר אנו מבינים את ההיות שם כאירוע זמני אין להבין את הזמניות כישות המורכבת משלושה רכיבים לוגיים או לחלופין משלושה אלמנטים מטפיזיים , אלא עלינו להבינה כתופעה בפני עצמה . תופעת הזמניות מאגדת בתוכה את שלוש צורות הזמן באופן אינהרנטי . למעשה מכיוון שהזמניות היא התנאי האפריורי שמאפשר להיות שם להתייחס לעצמו ( ביחס של דאגה ) ומכיוון שיחס זה מהותי לעצם היותו מי שהוא , נמצא שההיות שם עצמו אינו שונה מהזמניות והזמניות אינה שונה ממנו . ההיות שם בעולם הוא ביטוי מתמיד של תופעת הזמניות בדיוק כמו שהדבר מנוסח מנקודת המבט של הדאגה : הטוטליות של ההוויה של ההיות שם בתור דאיגה משמעותה : לפני עצמו 4 שכבר הנו ב ( עולם ) כהיות ...
To the book |
|
|