ב. תפקידו של הזמן

מנקודת המבט האפיסטמולוגית תפקידו של הזמן הוא ארגון התופעות בסדר אחד רציף . כדי שההתנסות עם האובייקטים תהיה אפשרית , תהליך התפיסה מניח שבבסיסו קיים גורם שיכול לאגד את ריבוי התופעות . אף שהזמן , בהיותו צורה טהורה , הוא אבסולוטי ומאוחד , כאשר אנו דנים בתופעות הרי אנו פוגשים חלקים שונים של זמן . באופן עקרוני אפשר לחלק את הזמן לאין ספור חלקים המובנים כנגזרת של הזמן האבסולוטי . " פירוש של אין סופיות הזמן אינו אלא זה , שכל הגדלים המסוימים של הזמן אינם באפשר אלא מתוך הגבלת זמן אחד ויחיד המונח 18 ביסוד . " זמן פרטיקולרי , יממה לדוגמה , הוא תמיד כבר הגבלה , הוא תמיד כבר קטע בתוך הזמן האחד האין סופי . שום מושג אינו יכול להכיל אין ספור חלקים , אף שבאופן עקרוני תפקיד המושגים הוא להתייחס לכמה אפשרויות בו זמנית . ההכרה באחדות התופעות כבסדר רציף ספציפי זקוקה לאינטואיציה , כי רק האינטואיציה יכולה להכיל מספר אין סופי של חלקים ( חלקי הזמן . ( עם זאת , כמו שכבר ראינו , 16 קאנט , 1954 עמ' . 60 17 ביקורת על האפשרות להבין את הזמן כצורת הסתכלות טהורה , כלומר כבעל מעמד טרנסצנדנטלי אידאי , מצויה אצל קמפ סמית כא...  To the book