״אתה אחראי למה שעשית״ כמומנט של תבונה מעשית (בוק)

חשיבה מעשית מציינת בראש ובראשונה את חשיבתו מוכוונת המעשה של פועל , את שיקול דעתו שנועד להשיב על השאלה ״מה אעשה ? ״ . כדברי אריסטו שציטטתי מהם כמה פעמים , ״אנחנו שוקלים בדעתנו דברים שהם לאל ידנו וניתנים להיעשות״ . בסעיפים הקודמים טענתי , בעקבות בוק , שחשיבתו של פועל על מעשי העבר שלו – אף שאין לאל ידו לשנות אותם – כלולה אף היא בתחום חשיבתו המעשית , שכן מעשים אלה מסגירים את אופיו , אישיותו ורצונו , והאחרונים הם בגדר ״ניתנים להיעשות״ . עניינו של פועל במעשי העבר שלו ניזון מעניינו בהיבטי עצמו ״הניתנים להיעשות״ האלה , ועל כן הוא מומנט של חשיבתו המעשית . אישיותו של הפועל היא ישות מתמידה שנתגלמה במעשה העבר שלו ופתוחה לעיצובו , וכשהוא נוטל אחריות על מעשיו , הפועל לוקח את גורלו = אופיו בידיו ( כדברי הרקליטוס , Ethos Anthropos , Daimon האופי הוא הגורל . ( בכך הוא מבטא את חירותו : כמו כל מומנט של תבונה מעשית , מעשה עיצוב זה חופשי מאילוצי הנתון ומודרך על ידי שיקולים של הראוי . טענתי הייתה שזו ליבתה של נטילת אחריות של פועל על מעשי העבר שלו . לכאורה , אין מניעה להחיל את הלקחים האלה גם על הטלת אחריות :...  To the book