נספח – אתיקה נטורליסטית: אושר ומוסר, מזל ואוטונומיה

כמו שאמרתי בגוף הפרק , את המגמות הנטורליסטיות – זו כמובן ״מטרייה״ רחבה מאוד שמגוון רחב של שיטות יכולות להצטופף תחתיה – נוח לשרטט על רקע העמדה הקאנטיאנית , שהיא יריב עיקרי בשבילן . העמדה הקאנטיאנית היא דואליסטית לפניי ולפנים , והיא בנויה על שורה ארוכה של הבחנות חדות . הצד השווה שלהן הוא שכולן משרטטות את תחום המוסר כתחום שמובדל מהתחום הטבעי ואף מוגדר כניגודו . בגוף הפרק כבר עמדתי על שני היבטים ( קשורים ) של הקרע הקאנטיאני : ההנגדה החדה בין המניעים והמקורות להכרה ולפעולה המוסריות ובין המניעים והמקורות לסוגים אחרים של הכרה ופעולה , וההנגדה החדה בין נוהגיהם של בני אדם בפועל ובין הנהגים המוסריים האידאליים שלהם . אמנה כעת עוד ניגודים על המחרוזת הקאנטיאנית , וכתמונת ראי שלה , העמדה של רצף ומזיגה בחלופות הנטורליסטיות . אפשר לתמצת את ההבדל כך : העמדה הקאנטיאנית נוטה לקרוע את האדם המוסרי מן הטבע ומטבעו שלו , ואילו הנטורליזם חותר לאשר את טבעו כטבע מוסרי ולשרטט את תחום המוסר מתוך ראייתו הטבעית . העמדה הקאנטיאנית מבחינה הבחנה חדה בין השאלה מהו הטוב המוסרי , קרי הטוב שהאדם צריך לשאוף אליו ״מבחינה מוס...  To the book