משנת האדם של סארטר

כמו שכבר אמרתי , הערעור על העצמי ( בשמה של החירות ולמענה ) הוא ערעור של שני רבדיו , החיצוני והפנימי . בהמשך הפרק , אעמיק בערעורו על הרובד ה״חיצוני״ 7 של אופן היראותו של העולם ( ״עמוד האש המדריך אותנו בעולם הזה״ , ( אולם האבחנה הסארטרית בדבר רפיפותו ונביבותו של העצמי ציורית ומטלטלת במיוחד בנוגע לעולם ״הפנימי״ של הרגש . האבחנה בדבר הנביבות של העצמי תכניס אותנו ( יותר ) כאמור בעובי הקורה של משנת האדם / מושג החירות של סארטר , ותשפוך אור על האופן שבו האישיות והשתלשלויותיה המודעות הן ״תופעה שטחית״ , שמאחוריה 7 במלכיאל , 2005 פרק רביעי , הבאתי מדברי סארטר במקומות אחרים תיאורים שמדגימים את הערעור הזה בפן התפקודים החברתיים שבהם מוגדר העצמי . או מעבר לה מצויה חירות יוצרת , חירות שהולכת ויוצרת אותה עצמה ( את החירות הזאת חושף מי שנעתר להזמנתו של סארטר ומעמיק ראות מעבר לפני השטח . ( נביבותו של הרגש היא תמה מפורשת בהרצאה דנן , ונפתח בה . סארטר מספר בהרצאתו על סטודנט שלו שהתחבט בזמן המלחמה אם להצטרף לצבא צרפת החופשית או להישאר עם אמו ולתמוך בה ( המאפיינים הייחודיים של דוגמה זו חשובים , ונשוב אליהם בה...  To the book