ניסוחים מופתיים של העמדה הקומפטיביליסטית הקלסית מצויים בדבריהם של תומס הובס ( 1679–1588 ) ודיויד יום . ( 1776–1711 ) בדברי שניהם מובלעות הנחות אחרות , שאינן ממין העניין הקומפטיביליסטי הישיר שאנו עוסקים בו , ביחס למושגים רצון והחלטה וזיקתם לחופש . לעת עתה נתעלם מהן ונתרכז בעיקר העמדה הקומפטיביליסטית . וכך אומר הובס : החופש מהו . – המלה ״חופש״ או ״חירות״ מורה , על פי הדיוק , על העדר של התנגדות ( כשאני אומר ״התנגדות״ , כוונתי למעצורים חיצוניים לתנועה , ( ואפשר להסב אותה גם על יצורים בלתי שכליים ודוממים , ממש כמו על יצורים שכליים . כי כל מה שכפות או מוקף באופן כזה , שאין לו אפשרות לנוע אלא בתוך חלל מסויים , ואותו חלל נגדר על ידי התנגדותו של איזה גוף חיצוני , – עליו אנו אומרים שאין לו חופש לנוע הלאה . וכן כל יצור חי , בשעה שהוא כלוא או עצור בין קירות או בכבלים , וגם המים , בשעה שהם חסומים בין גדות או בכלים , שאלמלא כן היו ניגרים לתוך חלל נרחב יותר , – על אלה אנו נוהגים לומר שאין הם חפשים לנוע באותו אופן שהיו נעים אלמלא מעצורים חיצוניים אלו . אבל כשהמעצור לתנועה הוא במבנהו של הדבר עצמו , אין...
To the book