התגובות לשואה כביטוי של תודעה ציונית־דתית בימי משבר דב שוורץ

התנועה הציונית הדתית יצרה תודעה של התחדשות דתית . מבחינה פנומנולוגית תודעה זו חותרת לכינון טיפוס דתי חדש , שאינו מסתפק בשילוב של אתגר ציוני בעולם דתי אלא שואף לייסד דתיות חדשה . הרכיבים הסובייקטיביים של דתיות כזו , המכתיבים את הכרעותיה המעשיות של התנועה , הם כדלקמן : א . הכרה בערך היוזמה האנושית והיצירתיות בצד אמונה ביכולת האלוהית . ב . אימוץ הלאומיות כאידאה דתית . ג . פרשנות משיחית וספיריטואלית למאורעות הדור . מיזוג הלאומיות בהשקפת העולם הדתית כלל השתלבות מסוימת במשפחת העמים על כל המשתמע מכך . המפגש של מודרנה , דת ולאומיות היה כרוך בהסרת מחסומים לא מעטים מבחינת הציבור הדתי , השמרני והלאומי . ומכאן גודל הזעזוע שספגה התודעה הציונית–הדתית לנוכח השואה . הרצח השיטתי , הסיוע לו והאדישות של משפחת העמים איימו על אושיות התודעה . בשורות להלן אנו מבקשים להתחקות אחר רכיבי התודעה הציונית הדתית לנוכח המלחמה והשואה . הפרשנות המשיחית אימי השואה זעזעו , כאמור , את התודעה הציונית הדתית אך לא טשטשו את תגובותיה היסודיות , שהתגבשו בעשרות השנים שקדמו להם , ולמעשה כבר מתקופת יסוד " המזרחי . " לכאורה ניתן לצ...  To the book