|
|
לבורחס יש אופן הסתכלות ייחודי על השפה , על הסובייקטיביות האנושית והתודעה – מבט המבקש לעמוד על הקשר בין שפה וממשות , תודעה וייחודיות . בורחס דורש מהקורא לדמיין מצב ההופך את הסדר הנתפס כטבעי והכרחי בהיסטוריה של הגות המערב מאפלטון ואילך , ולפיו הממשות קובעת את השימוש בשפה . היפוך זה אינו נועד להציג את ניצחונה של תפיסה אידאליסטית או אנטי ראליסטית . זהו ניסיון להפוך את כיוון ההסתכלות ולשאול על מצב אפשרי שבו הפרקטיקות הלשוניות אינן רק נקבעות אלא גם קובעות את האופן שבו אנו מגבשים קטגוריות אונטולוגיות . בורחס מבקש להשתמש בדמיון כדי לשרטט ניגוד לאופן שבו אנו עוסקים בדרך כלל בדילמות הקשורות למטריאליזם או אידאליזם , ראליזם או אנטי ראליזם . ניסוייו לא נועדו להציג אופציה מטפיזית אחרת אלא לדחות את הדילמה כמבוססת על תמונה מטעה . לדעתו , ניתן להשתחרר מתמונה זו באמצעות תרפיה של הדמיון , המצריכה בנייה של אלטרנטיבה מטפיזית . גישות פילוסופיות רבות בעת החדשה עסקו בשאלות על אודות אחדויות שהאדם מן הרחוב מניח בתמימות , וביקשו להתקיף באופן רדיקלי את ההנחות הדוגמטיות הללו . זרמים מסוימים בפילוסופיה של המאות התש...
To the book |
|
|