המקרה של "אטומי הרגש"

דומה כי אנשי השבט חונכו מילדותם שלא לבטא רגשות משום סוג . בעיניהם זהו דבר ילדותי , משהו שיש להיפטר ממנו . הכשרתם קשוחה . אין הם מדברים על כאב [ ... ] אם מישהו מתלונן , לועגים לו או שהוא נענש . אין דבר כזה חשד 5 בהעמדת פנים . תלונה נחשבת כבר כהעמדת פנים . סעיף זה מציג את הרעיון בדבר שבט או עם אשר עבורו משחק השפה המבטא רגשות 4 ראו , לדוגמה : ויטגנשטיין , , § 390 , § 348 , § 344 , § 257 , § 207 , § 57 , § 19 , § 6 , § 2 : 1997 [ 1958 ] . § 556 , § 420 , § 391 § 383 : 1967 , Wittgenstein 5 ( התרגום שלי , . ( א"י 6 אינו קיים . משום כך אין בו העמדת פנים , זיוף של מצב נפשי והונאה רגשית . שבט זה רואה בביטוי גופני או לשוני של מצבים מנטליים עניין ילדותי שיש להתגבר עליו , ולכן כל הבעת כאב נתפסת כראויה לעונש . אנשים אלו מייחסים לתגובות רגשיות משקל אתי ומוסרי שלילי . הם לא יתייחסו בטבעיות ובישירות להבעות הפנים ולגוף כמבטאים מחשבות ורגשות ולא יראו בהתנהגות חלק ממצב רגשי פנימי , ועל כן הם נראים בעינינו לא אנושיים . שיפוט לגבי הגינותו ואופיו של אדם מערב בדרך כלל התייחסות לתגובותיו הרגשיות . ספק אם נאמ...  To the book