הביקורת על עמדתה המוסרית של מרדוק

הוגים אחדים ביקרו כמה מן המושגים המאפיינים את הגותה של מרדוק , ובהם " ראליזם , " " הטוב , " " שחרור מהעצמי , " וכן את ההמשגה של התהליך המוסרי פנימי . ביקורות אלו מאפשרות להבהיר את משמעותם של מרכיבים מהותיים המכוננים את הראליזם הרפלקסיבי המצוי בבסיס שיטתה . עיון בחיבורה של מרדוק הסוברניות 82 של הטוב עלול להוביל את הקורא למסקנה כי היא מחזיקה בעמדה ראליסטית קלסית שלפיה הטוב נמצא מחוץ לאדם , מעבר לעולם האנושי . עמדה מעין זו אכן מייחסים למרדוק מקצת פרשניה העוסקים בעיקר בפירוש יצירותיה הספרותיות . הראייה המייחסת לה ראליזם מסוג זה משייכת את הגותה לאסכולת החוק הטבעי הקלסית , שלפיה הפרט נדרש להתאים את עצמו לתכנית הקוסמית כדי לחיות חיים ראויים . דומה כי הניסיון לייחס למרדוק תפיסה זו נוטל את העוקץ מניסיונה להשיב את המטפיזיקה לזירה האנושית מתוך הכרה במקריות ובזמניות כמאפיינים מהותיים של חיי האדם . נראה כי ערכה ועומקה של שיטת מרדוק באים לידי ביטוי במתח שבין התפיסה האפלטונית בדבר אחד ת הטוב ובין תפיסת הריבוי המאפיינת את העמדה האריסטוטלית . יתרה מזו , לעמדה הקלסית יש השלכות עמוקות על התהליך הרוחני של...  To the book