המשטר וקומונות החלוץ

התפרקותה של בריה " מ הביאה לפתיחתם של ארכיונים רשמיים ולחשיפת חומרים חשובים למחקרנו . גם זיכיונותיהם של פעילים יהודיים מאותם ימים תרמו מידע רב להבהרת התמורות ביחסי ההנהגה הסובייטית עם התנועה הציונית בבריה " מ בין שתי מלחמות העולם . אך 6 אופנתיים , "תנועת 'החלוץ' במזרח אירופה ;" אופנהיים , תנועת החלוץ בפולין ; פינס , החלוץ בכור המהפכה . בשל חשיבות התנועה בהתיישבות החקלאית , נדון כאן רק ביחסים שבין 7 המשטר ובין תנועת החלוץ . במחצית השנייה של שנות העשרים החלה התמיכה הזהירה של השלטון בתנועה להתחלף בעוינות . בשנים " הטובות " הביעו אישים מרכזיים בקרמלין ובקרבתו הערכה לצעירי החלוץ ועזרו בהקמת חוות ההכשרה החקלאיות של התנועה , גם אם לא אהדו את כל היבטי הרעיון הציוני . מדוע מנהיגים סובייטים , כולם בעלי גישה אנטי לאומנית מתוקף המורשת האידיאולוגית של המפלגה הבולשביקית , נתנו ידם לקומונות ציוניות בשנים שלאחר מלחמת האזרחים ? למרות ההיקף הזעיר של המפעל החקלאי החלוצי בממדי בריה"מ , עצם קיומו אינו מבוטל : במשך דורות נחשב הים השחור לאזור אסטרטגי רגיש בעיני כל מנהיג בפטרבורג או במוסקבה . כנגד האינטרס הזה...  To the book