"מפסידים" ו"מרוויחים" בשנות השלושים

כמו שהאגודות השיתופיות לפני 1929 לא ביטלו את כל מוקדי החיכוך במושבות , כך גם המעבר לקולחוזים לא שם קץ לסכסוכים פנימיים ולעיוותים חברתיים בתוך הקהילות היהודיות הכפריות . במידה מסוימת המבנה של הקולחוז רק הגדיל את מרחב התמרון של הפרט מול הקהילה . במידה דומה , אפשר הקולחוז התרופפות של משמעת ומחויבות הדדית בין המשפחות . אפשר לומר שכאשר גוף שיתופי כלשהו מושתת על רצון חבריו , אך טבעי הוא שמחויבותו המוסרית של כל חבר תהיה גבוהה יותר מאשר בגוף כפוי . יחד עם זה , היווצרותם של מתחים חברתיים וכלכליים בקהילה שיתופית אינה תלויה רק בסוג המנהל . מחברים סובייטיים נטו להגדיר לסירוגין כל אי סדר בעיר או בכפר כ"פעילות חתרנית , " "פשעים מעמדיים , " או "חבלה ממניעים פוליטיים . " האשמות כאלו הפכו להרגל . Mere / Mn , Pervaia vesmi , 18 בשנת , 1932 היה ההיקף הכללי של קולקטיביזציה בקרים . 36 % ראו : . "Katz , "Bespardonnaia kleveta 36 למשל : GAARK , f . p- L op . l , d . 990 , II . 70-72 ( Bril and Druianov , "Troika of . the Fraidorf RIK " . October 25 , 1930 ) GAARK , f . p-l , op ., d . 990 , II . 140-149 ( OG...  To the book