|
|
הקדמה אם לזכור כעת שהמחקר על יחסי קיבוץ ממשל - החלק הראשון של עבודתנו - הציב את המגזר הקיבוצי בתוך רצף הפלורליזם הישראלי , המחקר על הדינמיות הפנימית של היישובים הראה את התגבשותו של הפלורליזם בתוך כל קיבוץ וקיבוץ . חלק זה של העבודה מצא את המשכו בחקר הזהות וההזדהות הקיבוצית של חברי הקיבוץ של היום . נותר כעת לעמוד על הממד הנוסף של פלורליזם והוא הפלורליזם של המגזר הקיבוצי העומד בתווך בין היישוב האינדיבידואלי לבין החברה הישראלית בכללותה . ואמנם עד עכשיו , ולמרות הטענה על "אי הרלוונטיות" שלה הנשמעת מפינות רבות של המגזר הקיבוצי , עדיין קיימת מסגרת תנועתית המהוה ארגון גג של המבקש - אם בהצלחה ואם לא - לדבר בשם כלל היישובים הקיבוציים . התנועה אמנם איבדה הרבה מבסיסי הכוח שלה בעידן שבו כל יישוב בחר את דרכו בין שלל השינויים שעומדים לבחירתו ואיננו מכיר את עצמו בהכרח בפעילותה של התנועה . עקב כך סבלה התנועה קשות כאשר המקורות הקיבוציים שלה הלכו ו"התייבשו" והיא לא יכלה עוד לדרוש מהם לתרום לה את המשאבים הנחוצים לפעילותה התקינה . התוצאה הייתה גם אובדן יכולת המנהיגות שלה . אולם גם כאשר המצב משתפר כלכלית וד...
To the book |
|
|