ז. סיכום

בין מארס 1949 למארס 1950 נקלטו בקיבוצים : 7 , 572 עולים מבוגרים , 4 , 868 בני נוער , 2 , 137 ילדים עולים , ובסך הכול 14 , 577 עולים בתוך אוכלוסייה של 46 , 182 נפש . ' מספר הנקלטים בקיבוצים עלה מאוד , גם אם הם היוו רק אחוז קטן מבין העולים לארץ . בתקופה זו חל שינוי גדול באופי הנקלטים : רובם לא היו עוד חברי תנועות חלוציות שעלו לארץ מתוך מטרה להצטרף לקיבוצים , אלא היו מקרב כלל אוכלוסיית העולים , שלא קיבלו בעבר חינוך תנועתי ונקראו " עולים סתם / ' עולים אלה , לא היו מסוגלים להקים משקים קיבוציים עצמאיים , ונקלטו בקיבוצים הקיימים . כל התנועות הקיבוציות , שידעו כבר שלא צפויה עוד עלייה תנועתית רבה , פתחו בראשית התקופה ב"מתקפת" קליטה , שנמשכה בחלק מהתנועות ובחלק אחר לא היה לה המשך . למרות הקשיים והיעדר הכשרה אידיאולוגית אצל העולים , הצליחו הקיבוצים לקלוט בתקופה זו עולים רבים בתוך ביתם . כל תנועה חיפשה את הדרך ההולמת אותה לקליטת העולים והתרכזה בקליטת סוג אחר של עולים . אם בוחנים את החלוקה בין הקבוצות השונות של הנקלטים אפשר להבחין בהבדלים משמעותיים בין התנועות . הקיבוץ המאוחד פתח את שעריו בפני כל ה...  To the book