|
|
א . האפשרות להסדרים מדיניים עם מצרים : מהסכם ההפרדה 1 / ד הסכם הביניים בספטמבר 1975 ועמדת ארצות הברית כלפי העימות במזרח התיכון הנושא הביטחוני מדיני תפס מקום מרכזי בסדר היום של כל ממשלות ישראל , במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים . מדיניות הביטחון הלאומי של ממשלת רבין נשענה על שני יסודות : א . מתן עדיפות עליונה לשמירת הקשרים האיתנים עם ארצות הברית ; ב . אסטרטגיה הגנתית תוך שמירה על היכולת הקונבנציונלית של צה ) ל" ולשם כך נזקקה ישראל לנשק אמריקני ) ושמירה על גבולות בני הגנה כולל חיזוק ההתיישבות ברמת הגולן , בבקעת הירדן ובפתחת רפיח . נקודת המוצא למשא ומתן עם מצרים הייתה פרשת המצור על הארמיה השלישית הנצורה ממזרח לתעלת סואץ . צה"ל היה יכול לחסל את הארמיה הזאת , אך קיסינג'ר דרש מישראל להימנע מכך , ואף לאפשר העברה של תרופות , מים ומזון לנצורים , וממשלת ישראל נענתה לדרישתו . המהלך הזה יצר דינמיקה של תחילת הידברות בין קצינים מצרים וישראלים , וכך נפתחה הדרך להסכם הפרדת הכוחות בחזית המצרית , שנחתם בינואר 1974 בתיווכו של קיסינג'ר . כעבור כמה חודשים העריך ראש המוסד שהסובייטים לא היו מגיבים על מתקפה ישר...
To the book |
|
|