ב' אחיזה נטישה

ישעיה נהרי / אורה משוואת ההיאחזות אנחנו חשבנו שזה קטסטרופה , אי אפשר ואסור לחתום . כי חשבנו [ באותם הימים ] שאנחנו מקבלים את כל הדברים מהממשלה , מהסוכנות , מהקרן קיימת , כך חשבנו ... כשבאו להחתים אותנו אמרנו מה פתאום ? אנחנו לא רוצים לחתום . ואמרו לנו - תראו , קיבלתם את זה וקיבלתם את זה , נטיעות , פרדות , קיבלתם מחרשות ... ואנחנו אמרנו : הממשלה צריכה לתמוך בנו בלי שום חתימה , הם התעקשו ואנחנו גם התעקשנו ולנו לא הייתה ברירה אחרת , כי חלק מהמושב התפרק וחלק אמר שהוא לא רוצה לחתום ... יש כאן משוואה מעניינת , המשוואה מתבססת על מחשבה שכנראה הזינה את המודעות העצמית שלהם . המשוואה אמרה בערך כך : הממשלה [ ו ] הסוכנות נותנים לנו הכול : קרקע , מים , כלים , שיכון וכוי ואנו בתמורה מקיימים את מה שאנו שווים , היינו צמודי קרקע כלומר אחוזים במקום מבלי להינתק . לכן , כאשר באו ואמרו להם לחתום ראו בכך התרת המשוואה והתפרקות מהחוזה . דומה שהחלק השני מאשר חשיבה זו . היינו מגובשים והיה שיתוף פעולה , ואז אמרנו : בואו נלך , ונחפש לנו מושב אחר . הלכנו לכל מיני מקומות ראינו איזה שלושה מושבים [ ו ] חזרנו בפחי נפש ...  To the book