|
|
שלום ביטון / תדהר הידיים שלו דמעות לא אמרו לנו מה נעשה שמה , איזה עבודה , איזה מקצוע . אנחנו היינו שרופים , אמרו לעלות לארץ ישראל , אמרנו בבקשה תחתום . תחתום , בדיקות ... הבעיה שעשו לנו ... לא קיבלו אותנו . אם אנחנו מסכימים לזה , אנחנו נעלה , אם לא מסכימים , לא נעלה ... אם הייתי יודע שאני יעבוד פה את העבודה הקשה , פה בארץ ישראל אני לא אעלה , שאני אשכח ככה מה שעבדתי ... בוכה דמעות . חפרתי חפירות והבן שלי בן 14 שנה והמצב הזה מצב לא טוב , ילדים קטנים . לא הספקתי , לבד עבדתי בטוריה במכוש באת חפירה , הידיים שלנו כולם דם . הלב שלי נשרף כשראיתי את הבן שלי והידיים שלו מלאות דם , הולך רחוק ויושב לבכות בדמעות . ריבונו של עולם זה הבכור שלי יעשה את זה ... בא אלי שכן שלי , אמר לי : אתה לא בסדר - שאלתי : למה ? - אתה תבכה בדמעות ? אמרתי לו , אני לא בוכה על עצמי אני אעבוד במה שיש אלא זה הבן שלי דויד , אתה מכיר אותו איך שאבי גידלתי אותו והידיים שלו כולו דמעות . הסתכל עליו . עבדנו קשה קשה . עשה להם מחרשה אה הציונים , אני הולך לעיר קזבלנקה לקנות סחורה , אז כולם מדברים על הציונים . כל מי שמכיר . מישהו אומ...
To the book |
|
|