הקדמה

ארבעים שנה לאחר התרחשותם מביא ספר זה את קולותיהם של העולים , יוצאי צפון אפריקה וארצות האסלאם , המספרים את מעשה עלייתם לארץ ויציאתם לחיי התיישבות במושבים . מאורעות אלה , אולי החשובים והמשפיעים בחייהם , הם שעיצבו את אורחות חייהם , את זהותם כישראלים ואת עיצובם החינוכי והתרבותי של ילדיהם . הספר מביא גם את קולות הבנים והבנות , בני הדור השני להתיישבות , את דבריהם והערכתם לאבותיהם המייסדים ולתקופת ה " בראשית " של הילדות , המושב , והמדינה כפי שהם משתקפים במציאות של ישראל בסוף שנות התשעים וראשית שנות האלפיים . ספר זה בא לתעד את סיפור המתיישבים , לרענן את זיכרון מעשיהם , להפיח רוח בחוויות שקהו , ומעל לכל - לשמר במילותיהם שלהם את הדברים שקרו וננצרו בלבבות ההורים ובניהם . זהו תיעוד מאוחר , ארבעים שנה לאחר התרחשות הדברים , אין ספק שלאמת הסובייקטיבית נוספו טעמים וזיכרונות המקשים לעתים על בהירות התמונה , אך יש לומר . צו הזיכרון מחייב לשמר את קולות האנשים שהיו במקום בשעת מעשה , שבלעדיהם לא היו הדברים קורים מעולם , חובתנו לא להניח להם להישכח - רגע לפני שיהיה מאוחר מדי . השיחות נערכו בשיטת הראיון האיכות...  To the book