|
|
הקיבוץ נולד למציאות הארץ ישראלית כפרי השילוב של מאווה ציוני ושאיפה חברתית עמוקים ביותר . מקימי הקיבוצים היו אידאליסטים ציונים הספוגים ברוח הלאומית של התקופה וגם האידאולוגיה החברתית שלטה בקרבם . הם ניסו באופן מעשי מאוד להשתלב בהתיישבות הממשית ולהגיע למערכות הממסדיות של הציונות והיישוב . לא בכדי מבקשים חוקרי התקופה , בתחומי מחקר שונים , להתחקות על נתוני המציאות ולהבין את מחשבותיהם של אנשי הקיבוץ דאז שסימלו את שאיפות התקופה . כמו בהיבטים אחרים , גם ביחס לניהול הטכנוקרטי , הקיבוץ הוא חלק בלתי נפרד מן העולם הציוני והחברתי של אותה תקופה . וכמו הציונות כולה , הגישה הקיבוצית היא דו ערכית לרעיון הטכנוקרטי . מצד אחד , כבר מראשית הקיבוץ התנגדו אנשי הקיבוצים לניהול הייררכי של מומחים ודרשו את ההשתתפות של כל החברים בהחלטות , את המעורבות של כולם בחיי החברה ואת הרוטציה בתפקידים הציבוריים המגוונים . הדברים באו לידי ביטוי חריף ביותר בקבוצות הקטנות ובקיבוצים ' האורגניים' ( טופל , , ( 1992 אך נכונים גם לקיבוצים הגדולים . מצד אחר , עצם הניסיון של בניית אדם חדש ומבנה חברתי חדש הוא פסגתו של החלום הטכנוקרטי ....
To the book |
|
|