יעקב זנדבנק לנדאואר הסוציאליסט ההומניסטי

אנו מפרסמים מחדש , כלשונו , את חיבורו של יעקב זנדבנק , שנדפס בראש קובץ שיצא לאור בעריכתו בתל אביב ב , 1938 לקראת יום השנה העשרים להירצחו . בצוק העתים לא זכה הקובץ בשעתו לתשומת הלב הראויה . תקופתנו אינה תקופת משבר ומפנה בלבד , לא רק יסוד זה או אחר נתערער בה , אלא אורבת ממנה סכנה לקיומו הרוחני של האדם . ניטלה בתקופה הנוכחית מהאדם היכולת לעצב את יחסו לזולת ולעולם מתוכו הוא . כוחות נעלמים השתלטו על האדם , הרסו בו את האמון באנושי וערערו את המיתוס ההומניסטי . בשאלת קיומו הרוחני של האדם - מקופלות כיום כל הצרות התכופות המתרחשות ובאות . אם יש בידי האדם לעמוד בפני הכוחות האלה , ההורסים והרומסים אותו והמשעבדים את רוחו , ואיך יעמוד בפניהם ? זאת היא השאלה העיקרית כיום . אמנם "אמת שבכל הזמנים היה רע , תמיד עינו בני אדם איש את רעהו ולא ידעו להחשיב את יפי העולם וליהנות מזית " ( גיתה ;( אמנם תמיד חרשו על גבו של האדם כוחות בלתי אנושיים והלה היה חסר אונים למנוע בעד הלחץ וההרס הבאים בעקבותיהם , אולם נוכח הסכנה התמידית הזאת עמד האדם והכיר בתפקידו וביעודו להילחם בכוחות האכזריים האלה ונלחם בהם בשם הרוח , הת...  To the book