התבוללות

ביתר חריפות מטיעונו כלפי ארגוני הציונות המדינית , היתה ביקורתו כלפי אותם יהודי המערב שלעגו לציונות בכל צורה שהיא או לחמו בה ובמקום זאת דרשו בשבח ההתבוללות . בכך כיוון את חיציו כלפי הבורגנות היהודית המבוססת , זו שקיוותה כי עם טמיעתה התרבותית עם לאום הרוב תזכה לשוויון זכויות מלא . אגב , לנדאואר הקדים להבחין כי תקווה זו יסודה באשליה . אך עיקר ביקורתו נבעה מהכרתו , כי התבוללות כמוה כמכירה כללית של הרוח היהודית וכהשלמה עם יחסי הכפייה מצד לאום הרוב . מתוך נקודת השקפה זו הבין כי אין אמת בטענת עליונות היהודי המערבי מול היהודי בן קהילות מזרח אירופה . אדרבה : למעשה אף קיימת נחיתות . ואלה דבריו : אולם היהודי המפסיק מדי יום ביומו את עיסוקיו כדי לפנות לבוראו - אף אם הוא עושה זאת בצורה מיכנית ומעוותת , המקיים אגב עיסוקי פרנסתו את מלוא תביעות עבודת הקודש , ובימים הנוראים ניצב בענווה עמוקה לפני בוראו , נמצא דווקא בכך על דרגה גבוהה יותר מאשר אחיו בכרכי המערב , שבמקום תחושה דתית בצורה כלשהי , מכיר רק קריאת רומאנים , ערבי תיאטרון וקשקושי אמנות . דווקא הם זקוקים להתחדשות יותר מאשר אחיהם במזרח , והיא אף קש...  To the book