למרות הבדלי הגישות בתחומים שונים , ובעיקר למרות חילוקי הדעות הפוליטיים והקשיב עם תנועות נוער שונות בגולה ובארץ - היה המשותף המאחד של התנועות הקיבוציות חשוב ומשמעותי יותר . לא תמיד הצליחו מנהיגי התנועות להתגבר על "המפריד" ולמצוא את הדרך להפעלה ברוכה של "המשותף . " בשנות השלושים הושפעה התנהגות התנועות בארץ מהמאבקים בתנועת "החלוץ " בגולה , ובכל זאת אמר ההגיון הבריא שיש ליצור את הכלי המשותף למידע הדדי , להידברות , להכוונה משותפת ולייצוג . י ' טבנקין הציע במזכירות הקבה"מ . ו 936-ב וו 2 . לפנות אל השוה"צ ואל גורדוניה ( התנועה שהיתה קשורה ל '' חבר הקבוצות , (" ליצור "שולחן משותף " שיוכל להוביל גם לאיחוד התנועה הקיבוצית . היו חברים שחלקו על דעתו בנושא האיחוד ( אידלסון , מרשק ) בעיקר בגלל הבעיות הפוליטיות , אבל הרוב תמך בטבנקין והוחלט על הכנת פגישה עם התנועות האחרות . התברר שהנושא בשל , וב 18 . 11 . 1936- ( י ' בכסלו תרצ"ז ) החליטו נציגי "חבר הקבוצות , " "הקיבוץ הארצי " ו " הקיבוץ המאוחר' על הקמת "הברית 418 המשותפת" של התנועה הקיבוצית . " הברית" הפכה לעובדה , וביום 15 . 12 . 1936 ( א ' בטבת תרצ...
To the book