|
|
עדות ראשונה לאמירת קדיש בקשר לאבלות מצויה במסכת סופרים המאוחרת ( שנת 600 בערך . ( "לאחר שיגמור החזן תפילה של מוסף - הולך לו אחרי דלת של בית כנסת ומוצא שם האבלים וכל קרוביו , ואומר עליהם ברכה ואחר כך אומר קדיש . " נוסח קדיש יתום דומה לנוסח של חצי קדיש , אלא שיש בו הוספות . הסיבה לאמירת קדיש בפי האבלים קשורה בין היתר בלשון "נחמתא , " שפירשו כ"ניחום אבלים . " יש מפרשים הסבורים כי קדיש יתום , במקורו , יש בו משום צידוק הדין . P' 6 j ?/ 6 cfv 9 lp 6 הסבירו את רעיון "צידוק הדין" באמירת הקדיש , על פי תהלים קטז 5-4 ואיוב א . 21 קדיש יתום כמנהג קבע נזכר לראשונה בספר "אור זרוע" לרי יצחק מוינה ( יצחק בן משה , ריא"ז , , ( 1250-1180 חלק ב , דף יא ו מנהגנו בארץ כנען = ) הארצות הסלביות במזרח אירופה ) וכן מנהג בני ריינוס , לאחר שיאמר הציבור "אין כאלהינו' ( רינת ישראל , עמ' ( 291 עומד היתום ואומר קדיש ... אבל בצרפת ראיתי שאינם מקפידים על כך שיאמר קדיש אם נער יתום אם נער שיש לו אב ואם . מסתברא משום מעשה שהיה ברבי עקיבא . מן המעשה ברבי עקיבא נוצר הדימוי המיסטי המייחס כוח פלאים לאמירת הקדיש , הן לגבי החיים...
To the book |
|
|