|
|
בחנוכת בית המקדש נשא שלמה המלך נאום תפילה ארוך ובו הועיד את הבית לשמש לא רק כבמה פולחנית , אלא בעיקר כבית תפילה - אישי , לאומי ואוניברסלי . בנאומו באה לידי ביטוי - לדעת חוקרים רבים - ההשקפה הדיאוטרונומיסטית ( ראו בהרחבה את דברי פרופ משה גרסיאל , " עולם התנ - ך" ספר מלכים א , '' עמ' . ( 90-87 שלמה מונה בתפילתו ( מל"א ח ( 53-37 סוגים רבים של תפילות . נצטט כאן את פסוקים 43-37 מתוך תפילתו לעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו , כל נגע כל מחלה . כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמן ישראל , אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה . ואתה תשמע השמים >? כון שבתן וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו , כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם . למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה , אשר נתתה לאבתינו . וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא , ובא מארץ רחוקה למען שמן . כי ישמעון את שמן הגדול ואת ידן החזקה וזרען הנטויה , ובא והתפלל אל הבית הזה . אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אלין הנכרי , למען ידעון כל עמי הארץ את שמך לי...
To the book |
|
|