שער ראשון: מפגש וחשיבה תיאורטית

הנה אני אם . זה קךה . זה אמן . זה עגל , רחמני ועצוב , אך שלם , העגל היחידי שאכן ואמנם הוא אינסוף שמובן לי , כי יש לו שם . לאינסוף הזה קוךאים : אם . זאת אני , זאת אני , העגל החזק , השלם , למלאות הנו הרת הזאת , הזוךחת , ץשד מגרשת כל ךעד ופחד קוךאים אם . אם , אמא שלי א 1 ר נו שן . בכי אלים . עכשו יודעת אני מה היה לף כל אותם הימים . עד כלות בינתי שהבינה את זאת אלחם להיות ךאויה , ללא קול , אזנק כל חיי , אמיצה ומנפצת כנפל משברי הענק אל חול . ( תרצה אתר . ( 1979 שירה של תרצה אתר מתאים לפתיחה בשל המורכבויות והדקויות הרגישות שבהן היא מציגה את מושג האימהות . המשפט : "זה קךה זה אמן " ממקד את התחושה עד כמה כמהות נשים להיות אימהות . תחושה של שלמות מהולה בעצב וברחמנות מלווה את האימהות בשיר , תחושה של הוויה ושל חוויה שאין לה סוף . גבולות האימהות כפי שחווה אותה הכותבת הם אכן אינסופיים . השם : אם , הוא המגדיר את הגבול לאינסופיות של האימהות . הוא  To the book