הקדמה

יכולתן ורצונן של נשים ללדת הם תופעה אוניברסלית הדורשת התייחסות ואף התמודדות חברתית ואישית כאחד . בין אם האישה יכולה ורוצה ללדת ובין אם לא , אין לה ברירה אלא לתפוס עמדה כלפי אימהותה . פוריותה מוגבלת לקטע גיל מוגבל ובטווח זה עליה להחליט אם היא רוצה לקבל עליה את תפקיד האם . החלטה זאת אינה חד פעמית אלא נדרשת ממנה מחדש בכל תקופת פוריותה . אם היא רוצה להיות אם עליה לבחור בן זוג או להיעזר בטכנולוגיית ההפריה המודרנית . האימהות היא תפקיד מחייב וארוךטווח שבעיקרון אי אפשר להינתק ממנו . גם אם אישה בחרה לא להיות אם היא מתויקת בחברה בסעיף 'אישה שאינה אם . ' האימהות אינה רק שאלה פרטית אלא היא גם שאלה חברתית . לחברה יש אינטרס להבטיח את המשכיות האוכלוסייה במספרים אך גם באיכות האוכלוסייה , כמובן , מנקודת ראותה של החברה המסוימת . ואכן נוצרו בחברות השונות ערכים , חוקים , והסדרים פורמליים ובלתי פורמליים הנוגעים לאימהות . שאלת היסוד שמעסיקה את החוקרים , ובמידה מסוימת את אלה שיש להם עניין תיאורטי או מעשי בנושא האימהות היא , האם הרגש האימהי , ההתנהגות האימהית , הכמיהה לצאצאים והכושר לטפל בהם הם מולדים , הווה ...  To the book