פרק ג התנהלות תכנונית - המחלקות לתכנון

צעדים ראשונים בתכנון הקיבו 7 מבוא תכנון ההתיישבות העובדת היה , מאז ימי דגניה , בידי המוסרות המיישבים : המשרד האדריכלי של חברת הכשרת היישוב בשנות ה , 20 ההנהלה הציונית ולאחר מכן , הסוכנות היהודית . האדריכלים שעסקו במלאכת התכנון הפיזי ותכנון המבנים - קאופמן , קורנברג , קרקאואר ואחרים - היו כולם עולים מאירופה ומשם הביאו מטען אדריכלי ותרבותי שמקורו ברעיונותיו של הווארד ועיר הגנים שלו . וראו עמוד 142 הקמת הקיבוץ המאוחד , שהיה ביטוי מובהק להתיישבות הקבע של גדוד העבודה , ובמקביל לו הקמת הקיבוץ הארצי בהתיישבות של אנשי השומר הצעיר , העלו לראשונה את הצורך לניסוח הנחיות לתכנון פיזי של יישוביהם : עין חרוד ( ותל יוסף , ( בית אלפא ( וחפציבה . ( קאופמן , כמתכנן הראשי עבד הפעם מול נציגי הקיבוצים , שהודיעו לו על בקשותיהם כפי שניסחו אותן החברים עצמם . קאופמן תרגם רצונות אלה לשפתו התכנונית המושתתת על פריסת פרוור הגנים הגרמני , אך הבין את הצורך ליצור שפה שונה המתאימה יותר לצרכים הייחודיים של הקבוצה והקיבוץ בהתפתחותו כיישוב במרחבו . התגבשותו של התכנון המוסדי התרחבות התנועה הקיבוצית וההתיישבות החקלאית בארץ...  To the book