המרחב היצרני־משקי

הייחודיות של אזור ה"משק" של הקיבוץ באזור נפרד היא בהיותו מרכיב של המכלול כולו : המשק כ"אזור " נחשב בקיבוץ כמו המגורים , בתי הילדים , חדר האוכל וכוי - שקלול של קהילה וייצור , תהליך שהתחיל עוד ב"חצר" והתגבש בתכניותיו של קאופמן לאורך שנות ה ס 2 וה 30 וראה עמ י 164 בתחילת הדרך , בימי העלייה השנייה ובשנות ה , 20 התכנסה הקבוצה ב"חצר" שהכילה גם את מבני המגורים של החברים וגם את בעלי החיים , את הגורן ואת הכלים החקלאיים . בחצר דגניה נעשתה ההפרדה הראשונה לשתי חצרות אך היה זה תכנון מיוחד . היה זה קאופמן , שלאחר כמה ניסיונות ראשוניים להתאים את החצר לחיי הקבוצה המתפתחת , נטש את הרעיון ויצר את הפרדיגמה שהבדילה בין המשק והחברה . בין שתי הרשויות ; המשקית והחברתית , ובאותה עת גם שמרה על אחדותן בתצורה יישובית אחידה . את ההפרדה בשטח בין האזור המשקי לחברתי . עד שנות ה 60 התחל ק האזור בדרך כלל על פי ענפי המשק השונים : 1 מחסנים ושירותי תצר 2 רפת 3 לולים 5 4 בעלים"ח" אחרים 6 מוסר וטיפול בכלים בשנות ה 30 פיתחה הסוכנות את מרבית הדגמים של מבני המשק השונים : מבנים פשוטים , סבכות לרפת , דירי צאן ולולים בקונס...  To the book