המרחב החוץ־עירוני

יחס קיבוץ עיר מתחילת התכנון המדיני עם תמ 1 א" של אריה שרון בשנות ה 50 ועד תמ 35 א" משנות ה 90 המאוחרות , ייחודיות המרחב , שאני מגדיר כ"חוץ עירוני , " לא בא לירי ביטוי ואפילו הוגדרה כלא רלוונטית . כל התכניות הארציות הכינו למעשה את הדרך לעיור מדיני כולל שבו המרכיב השולט הוא "העיר" וכל שאר השטחים "ה - כפריים" או ה"פתוחים" מוגדרים כנכסים סביבתיים ואיכותיים המשרתים את אוכלוסיית הערים . "נכסים סביבתיים" אלה מתחברים למעשה למרקם עירוני מתמשך מבאר שבע ועד חיפה , כולל ירושלים , כשעיירות הביניים הופכות לפרוורי לוויין של אותו "מגלופוליס" וסביבם היישובים הקהילתיים , ( ובכללם המושבים והקיבוצים המשתנים ) המצטרפים בזה אחר זה לרשת הפרוורית של המרחב העירוני . עם הקמת צוות "ישראל " 2020 בריכוזו של פרופ אדם מזור בשנות ה 90 הוצע לאבחן את מקומה של ההתיישבות העובדת במרכיב השולט במרחב "החוץ עירוני הייחודי , הצעה שנדחתה כאמור כלא רלוונטית ... במקביל הוגשה הצעה למזכירויות של התנועות הקיבוציות להכיר בייחודיות זו ולהגדיר את השמירה על איכויותיה כמטרה בפני עצמה ; אולם גם התנועות הקיבוציות , שהיו שרויות עמוק במשב...  To the book